החלטה בתיק ת"א 20438-07-12

בפני בקשה להכרה בחסינותו של המבקש (הנתבע 1) כעובד רשות ציבורית.

למבקש ניתנה ארכה להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה זו (החלטת כב' הרשם (כתוארו אז) יניב בוקר מיום 27.9.12).

הצדדים טענו במסגרת הבקשה טענות רבות אשר מרחיבות את היריעה מעבר לסוגיה שבמחלוקת ועל כן אתייחס רק לטיעונים הרלוונטיים לשאלת החסינות.

המבקש טוען בבקשתו בין היתר כדלקמן:

1.         כי הוא משמש כראש המועצה האזורית באר טוביה.

2.         כי המשיב 1 (להלן - "המשיב") שלח מכתב למשיבה 2, אשר קדם להגשת תביעה נזיקית נגדה, בו טוען כי מרשו נאלץ להפסיק עבודתו במפעל כימוטל לאחר שנעקץ ע"י יתוש בשנת 2005 כאשר בעקבות העקיצה חלה בקדחת הנילוס המערבי. במכתב זה נדרשה המשיבה 2 למסור מידע לגבי בדיקות שנעשו בקרבת נחל לכיש ועוד.

3.         כי ביום 22.6.12 המשיבה 2 השיבה למכתבו של המשיב, במייל ולכתובת משרדו בדואר כאשר המבקש ערך את המכתב בשם המשיבה 2 וחתם עליו.

4.         כי המשיב בכתב התביעה שהגיש טוען כי העברת המכתב מהווה "פרסום לשון הרע" וטוען כי המשיבה 2 נושאת באחריות כמעביד שכן המבקש כתב את המכתב תוך כדי מילוי תפקידו. המשיב למעשה מודה כי המבקש עשה את המעשה תוך כדי מילוי תפקידו ועל כן מתקיים התנאי הבסיסי מכוחו יש להכיר בחסינותו של המבקש כעובד ציבור.

5.         כי ראה במכתבו של המשיב פניה הזויה שכן המשיב דרש מהנתבעת לספק מידע לפתע ביום אחד לאחר 7 שנים ועוד.. כי מדובר היה בפניה לא רצינית, לא "מבושלת" ונערכה בטרם נערכו ולו בדיקות מינימליות. מכתבים כאלה מעסיקם את הנתבעת לא אחת ומכבידים על עבודתה.

6.         כי הנתבעת בתשובתה באמצעות המבקש ביקשה להבהיר למשיב כי נחל לכיש מטופל עפ"י חוק כל השנה וכן ביקשה למתוח ביקורת על מכתבו, להביע את מורת רוחה ממכתבו וזאת "באופן הומוריסטי וסאטירי, ואין בכך כל פסול".

7.         כי אינו מכיר את המשיב ואין ולו היתה לו כל כוונה לפגוע בו אלא רק להביע דעתו על אופן התנהלותו והתנהלות לקוחו.

8.         כי פעל בשמה של הנתבעת ובמטעמה, כאשר הכל נעשה במסגרת סמכותו, ומתוקף תפקידו, כי לו חסינות סטטוטורית עפ"י פק' הנזיקין על מעשים שעשה במסגרת תפקידו השלטוני ברשות הציבורית ועל כן דין התביעה כנגדו להידחות.

9.         כי בכתב התביעה המבקש לא נתבע בגין מעשים שעשה בקשר עם ענייניו הפרטיים.

10.        כי מעשיו לא נעשו "ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור". המשיב לא הניח כל תשתית ראייתית לכך.

11.        ועוד...

המשיב הגיש תגובה בה טוען בין היתר כדלקמן:

1.         כי יש לדחות את הבקשה שכן המבקש פעל ביודעין מתוך כוונה אחת ויחידה לגרום לנזק לתובע, להשפילו ולבזותו בפני עובדיו, לקוחותיו והציבור הרחב. מהמכתב המשפיל עולה בבירור כי המבקש דבק במטרתו ופעל בשוויון נפש לאפשרות כי יגרם נזק למשיב.

2.         כי המבקש העלים את העובדה כי הוא היה מעורב אישית בטיפול בבעיות בנחל לכיש.

3.         כי המכתב אינו מכיל כל תוכן או מהות או מענה או תשובה לבקשת המשיב אלא כל כולו דברים שנכתבו בזדון ובכוונה תחילה לפגוע בתובע, להשפילו, לגרום לו לנזק לרבות בשוויון נפש גמור מצב המבקש לנזקים שייגרמו למשיב. מעבר לכך לא נמסר דבר במכתב המשפיל.